logo

צורות לחם

הצורות הבסיסיות ביותר של לחמים

צורת הלחם הנמכרת ביותר בישראל. שם כללי לכל לחם קטן. מגוון הלחמניות הוא עצום. קיימות לחמניות מתוקות בתרבויות שונות ממתוק עד מלוח ואף סופגניות נחשבות לחמנייה. לחמניות יכולות להיות רכות או קשות, לעיתים יקראו לחמים קטנים (למשל בצרפת) ובאנגלית ייחשבו ללחמי ארוחת ערב (Dinner rolls). מטרת הלחמניה היא להכיל תוספת- או כחלק בלתי נפרד מהתוצר הסופי או כאלו אשר מוסיפים באופן עצמאי כפי שנעשה בהכנת כריכים. 

בן דוד צרפתי של הפוקצ'ה  וקיים בגרסאות שונות בספרד ורחבי אירופה. בשונה מהפוקצ'ה, התוספות הן בתוך הבצק ולא מעליו ולרוב ייחתך בצורת עלה המזכיר אוזן חיטה שהפכה לסימן היכר של המאפה. לחם מאוד אופייני לאזור פרובאנס ומקובל לאכול אותו לארוחת בוקר בגלל התוספות שהוא מכיל. 

אחת משלושת הצורות הבסיסיות לעיצוב לחמים, יחד עם בול  ובאטרד , מוארכת ולרוב בעלת חריצה  אחת או סדרת חריצות אלכסוניות. אופיינית לאפייה הצרפתית אם כי מקורה אינו ידוע. הצורה מביאה לתוצאה בה יחסיות הקראסט, השכבה החיצונית, גבוהה ביחס לחלק הפנימי של הלחם ומכאן לחמים אלו אופיינים לצריכה מיידית, בשל נטייתם להתייבש ולהתקשות במהירות. 

שם כללי לבצקים הנאפים בתבנית ולמעשה מדובר במנהג מאוד עתיק - לחמי תבנית קיימים מאז שיש כלי חימר. בעבר, לחמי אלו היו יקרים יותר לעומת לחמים שאינם נאפו בתבנית. הם הפכו לבסיס של לחמי הסופר התעשייתיים משיקולים מעשיים: נוחות אפייה, מקום בתנור, קל לפריסה וכו'. יש שתי גרסאות עיקריות- תבנית פתוחה ותבנית סגורה עם מכסה. זו האחרונה מעניקה ללחמים את השם לחמי קסטן.

שם כללי ללחמים שמקבלים את צורתם הסופית מקליעת מספר פיסות בצק. לרוב מדובר על לחמים השייכים לז'אנר המתוק יותר המהווים גם חלק מהעולם של לחמים דקורטיביים. הלחמים הקלועים המוכרים ביותר הם החלה היהודית ולחמי המסורת הקלועים של שוודיה.  

שם כללי לשלוש צורות אופייניות של לחמים: ללא תפיחה, תפוחים חלקית ולחמי כיס - שהם למעשה הלחמים האופייניים לכל התרבויות העתיקות: החל מאפריקה, דרך הודו וכלה בארצות המגרב. לחמים המאפיינים משפחה זו הם מהמוכרים בעולם: הפיצה והפוקצ'ה האיטלקית, הלאבאש הארמני, הנאן ההודי, הלחוח התימני, האינג'ירה האתיופית וכמובן הפיתה והלאפה המקומיות. 

אחת משלושת צורות הלחם הבסיסיות, ליד באטרד  ו באגט . פירוש המושג הוא כדור וזו גם צורת הלחם. מקור השם הצרפתי לאופה, בולנז'ר, מגיע ממושג זה. לרוב צורה זו מאפיינת באירופה לחמים גדולים במשקלים הנעים בין 2-3 ק"ג, שם היה נהוג לרכוש לחמים לפי משקל מתוך הכיכר השלמה- רבע לחם, חצי לחם וכדומה. בצורה העגולה קל יותר לפרוס את הלחם לחלקים שווים מאשר בצורות האחרות.   

אחת משלושת צורת הבסיס בעיצובי הלחם, לצד הבול  והבאגט . צורתו כמעין אליפסה או באגט קצר, לעיתים יופיע עם קצוות מחודדים ולעיתים בלי. אין לחם מסוים אשר מוגדר כבאטרד ולכן הצורה יכולה לאפיין את כל סוגי הלחמים. נחשבת לצורה המהירה ביותר לביצוע.

אהבתם? שתפו עם חברים!

לא מצאתם את הערך שחיפשתם?

מכירים ערך הקשור לעולם הבצק ולא רשמנו עליו? מצאתם טעות באחד הערכים? דברו איתנו!

הציעו ערך לאקדמיה